בנימין מאירשטיין, ממורי הדרך הראשונים בישראל, אהב את הארץ אהבת נפש, וסחף אחריו אלפי תיירים. "לכל אבן היה לו סיפור", מספרת אשתו אהובה, "והוא הכיר את ההיסטוריה של כל מקום ואתר".
בנימין, ששלט באנגלית ובגרמנית, היה מרצה בחסד עליון, והתיירים שהדריך נדבקו בהתלהבותו. גם ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון נהנה מבקיאותו הרבה.  בנימין נהג לבקרו מדי פעם בפעם בשדה בוקר, והשניים היו דנים בחשיבותו של ענף התיירות למדינת ישראל.
גם בתקופותיה הקשות של המדינה ( בעיקר בתקופת מלחמת יום כיפור) יצא בנימין למסעות הסברה מטעם משרד התיירות, ובהתלהבות נדירה קרא לשומעיו לבוא ולבקר בארץ שכה אהב. "כילדות אנחנו זוכרות את אבא על מזוודות", נזכרות בנותיו, "יוצא למסע נוסף כדי להתגאות בארצו". במסעותיו נפגש עם מנהיגים רבים, ביניהם גם נשיא ארה"ב דאז, ג'ימי קרטר.
לפני 18 שנים יצא בנימין להדריך קבוצת תיירים, ובנו הצעיר שמעון התלווה אליו. במהלך טיול בוואדי קלט החליק שמעון לפתע וצנח אל מותו. בנימין התקשה להתאושש משברון הלב, ומצבו הבריאותי התדרדר עד מותו ב-1996. בני משפחתו מציינים היום שמונה שנים למותו.

(כתבת זכרון שהתפרסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ביום 31.8.04 )